במאמר הזה אני רוצה לדבר על צמצום הפער בין דיבור לעשיה.
אם היתה תחרות ריצה דמיונית בין הדיבורים שלנו לבין העשייה שלנו, האם הדיבורים היו מתקדמים כלכך קדימה שהם לא רואים מאחורה היכן נמצאים המעשים?
מיליארדר מצליח אמר בראיון:
דיבור הוא רק תחליף זול לעשיה.
למה זה כלכך קל לדבר וכלכך קשה לעשות?
כי אנחנו עושים את זה הפוך.
הנה מה שצריך לעשות: